פרפקציוניזם: בין שאיפה למצוינות לנטל רגשי – דרכי התמודדות ומקסום הפוטנציאל

מיכל, בת 34, היא פרפקציוניסטית. מאז ילדותה היא חשה לחץ לעמוד בציפיות הגבוהות של הוריה, שדרשו ממנה הישגים מרשימים ושידרו לה כי רק הצלחה מתקבלת. כשהשיגה ציונים גבוהים בבית הספר, הם לא הסתפקו בכך ושאלו מיד מדוע טעתה. כך, התפתח אצלה פרפקציוניזם, וכיום היא מתקשה לעמוד ביעדים ולעבוד בצוות עקב השקעת זמן רב בפרטים וחוסר יכולת להאציל סמכויות. מזדהים? כנראה שגם אתם פרפקציוניסטים.

אז מהו פרפקציוניזם? מהם היתרונות והחסרונות שלו? באילו תחומים הוא בא לידי ביטוי? איך מטפלים בפרפקציוניזם? מיהם הפרפקציוניסטים ששינו את העולם? ועוד הרבה ערך ונקודות מבט מעניינות בנושא מחכים לכם כאן. אז אם חיפשתם בנושא פרפקציוניזם מאמר ממנו תוכלו להפיק ערך וגם ליהנות, הגעתם למקום הנכון.

 

מה זה פרפקציוניזם?

עפ”י “האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה” (APA), פרפקציוניזם מתאפיין בנטייה לדרוש מעצמנו או מאחרים רמת ביצוע גבוהה עד כדי שלמות, ולרוב היא חורגת הרבה מעבר לנדרש. הוא עלול להוביל לדיכאון, חרדה, הפרעות אכילה ובעיות נפשיות אחרות.

בעלי נטיות פרפקציוניסטיות עלולים להתקשות להשלים משימות עקב החשש שהתוצאות לא יעמדו בסטנדרטים הגבוהים שהציבו. כך, השאיפה לשלמות עלולה להוביל להצלחה או לכישלון.

 

ממה נובע פרפקציוניזם?

פרפקציוניזם נובע משילוב של נטיות גנטיות והשפעות סביבתיות כמו חוויות ילדות. לעיתים קרובות הוא מוערך בשל  הקשר החיובי שלו לביצועים גבוהים והצלחה ולתכונות חיוביות כמו קפדנות והתמדה. יחד עם זאת, כאשר תכונות אלו הופכות לקיצוניות, הן עלולות לגרום לתחושות חוסר אונים ואובדן שליטה, לעכב ביצועים ולהפחית תפוקה. בהמשך נסקור את הגורמים העיקריים להיווצרותו.

 

גנטיקה

השפעות גנטיות יכולות לעצב את האופן בו אנשים תופסים ומגיבים ללחצים ואתגרים סביבתיים. מחקר שפורסם בכתב העת “Psychiatry Research” בחן את ההשפעות הגנטיות על התפתחות פרפקציוניזם. החוקרים מצאו כי אצל 23% מהבנים ו-30% מהבנות הוא התפתח ממקור עצמי, וכי אצל 39% מהבנים ו-42% מהבנות הוא התפתח כתוצאה מהשפעות חיצוניות וגורמים סביבתיים. ממצאים אלו מצביעים על כך שלגנטיקה יש תפקיד משמעותי בהתפתחות פרפקציוניזם, במיוחד כשמדובר בציפיות חברתיות.

 

גורמים פסיכולוגיים ורגשיים

פרפקציוניזם נובע ממגוון גורמים פסיכולוגיים ורגשיים:

 

• צורך באישור והערכה: רצון קבוע לזכות בהכרה חיצונית ולהימנע מדחייה חברתית

 

• פחד מכישלון וביקורת: חשש מכישלון ומתגובות שליליות מוביל לעיתים להימנעות מביצוע מטלות או לדחיינות

 

• הערכה עצמית תלוית ביצועים: אצל אנשים בעלי נטיות פרפקציוניסטיות, יש קשר ישיר בין הערכה עצמית לבין עמידה בסטנדרטים גבוהים

 

• חרדה ותחושת אי-וודאות: חתירה לשלמות כאמצעי לשליטה באי-וודאות ולהפחתת חרדה

 

 

ציפיות חינוכיות, משוב ולחץ

בבתי ספר ותוכניות יוקרה, בהם התרבות דוחפת להישגים גבוהים, נוצרים בקרב התלמידים לחץ ורצון להתעלות על חבריהם. גורמים העלולים להגביר פרפקציוניזם במערכות אלו:

 

• משוב רציף ומפורט המדגיש אפילו שגיאות קלות

 

• מערכות תגמול המכירות בפומבי בביצועים גבוהים עלולות להוביל למרדף אחר זכייה באישור ושבחים

 

 

ציפיות ההורים וגורמים תרבותיים

הורים בעלי ציפיות גבוהות מילדיהם עלולים לטפח או להעצים פרפקציוניזם, במיוחד כשהילדים מרגישים שאהבת הוריהם מותנית בהצלחתם.

גורמים תרבותיים תורמים אף הם לתופעה:

 

•  במדינות מערביות, הצלחה אקדמית נתפסת כנתיב להצלחה כלכלית וחברתית

 

•  הדגש התרבותי על הישגים יוצר לחץ חברתי להצטיין

 

ציפיות גבוהות בשילוב דגש תרבותי על הישגים עלול ליצור בסיס להתפתחות פרפקציוניזם ולחץ מתמשך.

 

חוויות ילדות המובילות להתפתחות פרפקציוניזם

חוויות ילדות פיזיות ורגשיות כמו טראומה, הזנחה, חוסר תפקוד משפחתי, פחד מכישלון, קושי בקבלת ביקורת וצורך עז בתחושת שליטה, עלולות לתרום להתפתחות פרפקציוניזם כאמצעי לקבלת אישור והימנעות מאכזבה. לאורך זמן, פרפקציוניזם שהתפתח כתוצאה מחוויות ילדות אלו עלול להוביל לפיתוח תפיסה עצמית מבוססת הישגים ולשימוש בו כאסטרטגיית ההתמודדות העיקרית עם אתגרי החיים.

 

פרפקציוניזם: יתרונות וחסרונות

כמו לכל תכונה אחרת, גם לפרפקציוניזם יש יתרונות וחסרונות, והמפתח הוא למצוא איזון המוביל לאיכות חיים ולתחושת רווחה נפשית. להלן טבלה המתארת את יתרונות וחסרונות הפרפקציוניזם:

 

יתרונות	חסרונות
הנעה למצוינות	חרדה ולחץ
השגת יעדים מקצועיים	פחד מכישלון
רף גבוה ותוצאות איכותיות	דחיינות ותפוקה נמוכה
קפדנות ודייקנות	קושי בהאצלת סמכויות
מחויבות ואחריות	תחושת אי-סיפוק
משמעת עצמית גבוהה	פגיעה במערכות יחסים

 

זכרו: פרפקציוניזם יכול להיות כלי רב עוצמה – כל עוד אנחנו שולטים בו ולא נותנים לו לשלוט בנו.

 

מחירה השקט של השלמות

הכמיהה לשלמות עשויה להיראות כתכונה חיובית, אך לפרפקציוניזם יש מחיר שקט – מתח ולחץ המחלחלים לכל תחומי החיים. לאורך זמן, חוסר שביעות הרצון מתעצם ונשאר אפילו כשחווים הצלחות. זה מכביד על הבריאות הנפשית, מגביר חרדה ופוגע בהנאה מהרגעים הקטנים והפשוטים של החיים. עבור פרפקציוניסטים, כל פעולה היא מבחן מחייב, וכל טעות נראית ככישלון אישי.

 

הפרפקציוניזם מכביד על הבריאות הנפשית

 

פרפקציוניסטים ששינו את העולם: תומאס אדיסון וסטיב ג’ובס

תומאס אדיסון היה ידוע בפרפקציוניזם שלו. הוא ניסה אלפי חומרים עד שמצא את המתאים לנורת הליבון. עבור אדיסון, ניסיונות חלקיים או פשרות לא באו בחשבון, ורק תוצאה אחת נחשבה בעיניו: נורה פועלת. מבחינתו, כל ניסיון היה חלק מהתהליך. סיפורו מדגים את המחיר של פרפקציוניזם: התמודדות מתמשכת עם כישלונות.

גם סטיב ג’ובס היה ידוע כאדם פרפקציוניסט. הוא השקיע בפרטים הקטנים של כל מוצר, לעיתים אפילו על חשבון לוחות זמנים ועלויות פיתוח. ג’ובס האמין שאיכות מושגת רק כאשר כל פרט במוצר, אפילו כזה שרוב המשתמשים לא מבחינים בו – יהיה מושלם. כך למשל, הוא דרש שצוותי העיצוב יקדישו תשומת לב גם למבנה הפנימי של מחשבים במטרה שיהיו מסודרים ואסתטיים. גישה זו יצרה לחברת אפל מוניטין של איכות חסרת-פשרות, העניקה למוצריה יתרון תחרותי והפכה אותה לאחת המצליחות בעולם.

 

פרפקציוניזם אצל ילדים

דמיינו ילד ששולחן הכתיבה שלו מסודר בקפידה בכל עת, חדרו בבית נראה כאילו שיצא מקטלוג, ואת אחר הצהריים הוא מקדיש להכנת שיעורי הבית ובדיקה קפדנית שלהם. כהורים, חשוב לעודד ילדים לשאוף גבוה ולהתמיד במאמציהם, אך כאשר הרצון להצטיין גולש לפרפקציוניזם – הדבר גובל בהשפעה שלילית. כך, במקום תחושת העצמה וביטחון עצמי, עלולים להתפתח אצל הילד לחץ נפשי, חרדה ושחיקה רגשית.

 

אז אם אתם הורים לילד או ילדה פרפקציוניסטים, תוכלו להשתמש באחד מהטיפים הבאים:

 

• כבדו אותם כפי שהם, בלי תנאים. ילדים צריכים לדעת ולהרגיש שאתם תמיד שם בשבילם

 

• היו קשובים לצרכיהם

 

• אל תשוו אותם לאחרים – לכל ילד יש את הקצב שלו

 

• שבחו אותם על המאמץ, ולא רק על התוצאה, כך אפשר לצמצם את ההשפעה של פרפקציוניזם אצל ילדים

 

• השתמשו בשפה מאוזנת והימנעו ממילים כמו “מושלם” או “גאון” (כדי לא ליצור אצלם לחץ מיותר)

 

• אפשרו להם להרגיש את כל קשת הרגשות, גם את ה-“שליליים”, כי הם חלק טבעי מהחיים

 

• עזרו להם להבין ששלמות אינה מציאותית, אבל איכות אפשרית בהחלט

 

• גרמו להם לחוות ולהעריך הצלחות קטנות

 

• תנו להם לקבוע חלק מהמטרות והסטנדרטים – כך הם ירגישו שהבחירות שלהם חשובות ומוערכות

 

• למדו אותם לדבר אל עצמם בחיוביות

 

• הכירו להם טכניקות הרפיה כמו נשימות עמוקות, מוזיקה רגועה, ספירה איטית וקריאה

 

• קראו יחד ביוגרפיות על אנשים מצליחים. תוכלו לקרוא על כך בכתבה שלי העוסקת בשאלה איך להתקדם בחיים

 

• תמכו בהם תמיד, גם בזמנים של קושי, כי אלו הם הרגעים בהם הם הכי זקוקים לכם

 

לסיכום, ילדים הסובלים מפרפקציוניזם זקוקים לסיוע מהמבוגרים בחייהם ולעיתים אף לעזרה מקצועית כדי לצמצם את נטיותיהם הפרפקציוניסטיות וליצור איזון.

 

מבט על הדור החדש: השפעת הרשתות החברתיות על פרפקציוניזם

הרשתות החברתיות הפכו לחלק מרכזי מחיינו, והדור הצעיר גדל בתרבות המקדשת שלמות ויזואלית ושאיפה לשדר הצלחה בלתי-מתפשרת. ילדים ובני נוער רבים מרגישים צורך להתאים לתדמית המוזנת ע”י תמונות ערוכות ושיתופים המציגים “חיים מושלמים”, יוצרים לחץ קבוע לעמוד בציפיות ומגדילים פרפקציוניזם. כמו כן, ההשוואה לאידיאלים בלתי-מציאותיים אלו פוגעת בפרמטרים חשובים באישיות כמו דימוי עצמי וביטחון עצמי, ואף עלולה לגרום לחרדה חברתית.

 

פרפקציוניזם ו-OCD

OCD, או בעברית, “הפרעה טורדנית-כפייתית”, מתאפיינת במחשבות חוזרות (“אובססיות”) והתנהגויות כפייתיות (“קומפולסיות”), שמטרתן היא הפחתת רמת החרדה. למשל, אדם עם OCD עלול לבדוק שוב ושוב אם נעל את הרכב. בדומה לכך, פרפקציוניסטים בעלי OCD חוזרים שוב ושוב על אותה הפעולה כדי להגיע לתוצאה המושלמת.

 

דוגמאות לטקסים נפוצים המעידים על הקשר של פרפקציוניזם ו-OCD:

 

• תיקונים חוזרים ונשנים של עבודות הגשה, מסמכים, ומיילים

 

• עיכובים בסיום המשימה עקב התמקדות בפרטים הקטנים

 

• הקדשת שעות עבודה רבות לפרויקט יחיד

 

• חוסר יכולת לשים פרויקט בצד ולחזור אליו מאוחר יותר עקב כך שהוא לא מושלם

 

• הימנעות מביצוע משימה או דחיית השלמתה בגלל הערכת הזמן והאנרגיה הנדרשים

 

כשהמרדף אחר שלמות הופך לתבנית חוזרת של אובססיות וקומפולסיות, חשוב לזכור שאין דבר מושלם יותר מהיכולת לשחרר.

 

פרפקציוניזם ו-OCD יוצרים מעגל של לחץ

 

פרפקציוניזם וחרדה

חרדה היא רגש המתבטא בדאגה, מתח ושינויים פיזיולוגיים כמו קצב לב מואץ. לרוב, היא מתעוררת בתגובה לתפיסת אירוע או חוויה כמאיימים. אצל פרפקציוניסטים, החרדה גוברת עקב הצורך לעמוד בסטנדרטים גבוהים – לעיתים בלתי מציאותיים – שהם מציבים לעצמם או שאחרים מצפים מהם. במצבים אלו, פרפקציוניזם לא רק מעצים את החרדה, אלא גם משאיר אותה נוכחת ומתמשכת עד שהיא הופכת לחלק משגרת חייהם.

 

פרפקציוניזם וחרדה: מעגל שלא נגמר

פרפקציוניזם וחרדה קשורים זה לזה בקשר מעגלי. השאיפה הבלתי פוסקת לשלמות מגבירה חרדה, שמצידה משמרת את דפוסי הפרפקציוניזם. כשפרפקציוניסטים אינם עומדים בשאיפות שהציבו לעצמם, הם חווים ביקורת עצמית עזה המגבירה את תחושת החרדה, מובילה לדחיינות ולעיתים אף לוויתור על המשימה.

כך, למשל, דניאל מציב לעצמו יעדים שאפתניים במיוחד. כשאינו עומד בהם, הוא מרגיש כישלון, חווה ביקורת עצמית המגבירה את רמת החרדה ונמנע מביצוע משימות נוספות. למרות תחושת התסכול, הוא ממשיך להציב יעדים שאפתניים עד כדי בלתי אפשריים. בנוסף, הוא מתקשה לחוש סיפוק מהישגיו וליצור מערכות יחסים בריאות עקב הציפייה שכולם יעמדו בסטנדרטים שלו.

 

המנגנון שמאחורי הביקורת העצמית 

פרפקציוניסטים מנהלים מערכת יחסים מורכבת עם מחשבותיהם – ובעיקר עם ביקורת עצמית. לרוב, הביקורת מתחילה מהשוואה לאחרים, אפילו כשאין הלימה בין יכולות הפרפקציוניסט לבין הסטנדרטים שהציב לעצמו. השוואות אלו יוצרות תחושות כישלון ואי-עמידה בציפיות, ובאמצעות כך מזינות את מנגנון הביקורת העצמית.

הדרך לשחרור מתחילה בזיהוי מקור המחשבות, ועל הפרפקציוניסט לשאול את עצמו: האם הן ריאליות? האם הן נובעות מהרצון לשליטה או מחשש לכישלון? כדי להפחית את עוצמת הביקורת ולעודד תחושת סיפוק ומודעות עצמית חיובית, מומלץ לפרפקציוניסט לתרגל טכניקות כמו מיינדפולנס – המלמדות להתבונן במחשבות מבלי להיסחף אחריהן – דיבור עצמי חיובי, וללמוד להציב מטרות ריאליות.

 

על הקשר בין יצירתיות לשלמות

בין יצירתיות לפרפקציוניזם קיים מתח טבעי ועדין: יצירתיות משגשגת במרחבים של חופש וגמישות, בהם טעויות מתקבלות כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה, בעוד פרפקציוניזם נע במרחב של שליטה ושאיפה לשלמות, ולעיתים קרובות מונע עשייה עקב החשש מכישלון.

כאשר הדגש על התוצאה המושלמת גובר על החופש לחשוב מחוץ לקופסה – היצירתיות עלולה להיפגע. השילוב הנכון בין השניים – כזה שמאפשר ליצירתיות לפרוח לצד הקפדה על איכות – מוביל לתהליך יצירתי, מספק ופורץ דרך.

 

פרפקציוניזם בעבודה

האם פרפקציוניזם בעבודה הוא תכונה חיובית או שלילית? במטרה לשדר מוסר עבודה גבוה ואיכות, רבים מציינים אותו בריאיונות עבודה כתכונה שלילית. בעידן של סטנדרטים גבוהים של איכות ותפוקה, פרפקציוניזם בעבודה אמנם נתפס כיתרון, אך הוא עלול לגרום לשחיקה ולעיכובים בהשלמת משימות בטווח הארוך. במילים אחרות, כשהדגש הוא על איכות וכמות, פרפקציוניזם יכול להוביל לאיכות על חשבון הכמות.

 

למרות שהוא מתבטא בשאיפה לתוצאה מושלמת ולשליטה קפדנית בפרטים, פרפקציוניזם בעבודה עלול לפגוע בעובדים ובארגון בדרכים הבאות:

 

• ציפיות גבוהות במיוחד היוצרות לחץ קבוע

 

• תיקונים חוזרים ונשנים עקב חשש מטעויות ומכישלון

 

• דחיינות הנובעת מחשש לאי-עמידה בציפיות

 

• התמקדות בפרטים שוליים המובילה לפגיעה בראייה הכוללת ובאיכות התוצר הסופי

 

• קושי להאציל סמכויות המוביל לעומס עבודה גבוה על אדם פרפקציוניסט

 

• ביקורת עצמית המובילה לחוסר סיפוק גם בעת הישגים משמעותיים

 

במקרה שאתם מנהלים עובדים פרפקציוניסטים, תוכלו לסייע להם בהתמודדות עם פרפקציוניזם בעבודה ע”י טיפוח סביבה ותרבות המעודדים שיתוף פעולה ויצירתיות. כך, תפחיתו את רמת החרדה שלהם ותתרמו לתפקוד יעיל וחדשנות.

 

פרפקציוניזם בעבודה מוביל להתמקדות
בפרטים הקטנים ומקטין את ההספק

 

פרפקציוניזם בזוגיות: יצירת אתגרים ולחץ מיותר

פרפקציוניזם בזוגיות מביא עימו אתגרים כמו התמודדות עם ביקורתיות יתר, קונפליקטים תדירים וחוסר אינטימיות, ולכן מערכת יחסים עם פרפקציוניסט או פרפקציוניסטית עלולה להיות מסובכת.

במערכת יחסים עם אדם פרפקציוניסט, ציפיותיו לשלמות מופנות גם כלפי בן או בת הזוג – אשר מרגישים לעיתים קרובות שאין להם כלל מרחב לשגיאות. כמו כן, בני הזוג של הפרפקציוניסטים עלולים להרגיש תחת זכוכית מגדלת, לחץ לעמוד בציפיות בלתי-מציאותיות ואף חוסר שוויון.

אז אם אתם פרפקציוניסטים, חשוב שתזכרו: המרדף אחר שלמות אינו מתכון לזוגיות מושלמת. מערכות יחסים בריאות נשענות על קבלה הדדית, הכלת פגמים ויכולת לשחרר. אדם שמצפה לשלמות מאחרים, במיוחד בזוגיות, עלול לפגוע בקשר, להפחית תחושת קרבה וליצור לחץ מיותר.

 

להלן תסמינים של פרפקציוניזם והשפעתם על הזוגיות:

 

• חשיבת יתר: עיסוק מוגזם בניתוח סיטואציות מתוך רצון להשיג ביטחון

 

• הטלת ספק בזוגיות: פחדים וצורך באישור הסביבה מגבירים חוסר ביטחון וספקות בנוגע לזוגיות

 

• דאגה מטעויות: פרפקציוניסט עשוי להרגיש תחושת כאב או דחייה עמוקה כתוצאה מטעות של בן או בת הזוג

 

• ביקורת עצמית: פרפקציוניסטים חוששים להיראות לא מושלמים ולכן נוטים לביקורת עצמית מוגזמת

 

• התגוננות: פרפקציוניסטים נוטים להירתע ממשוב בונה מתוך רצון להימנע מכאב ומתחושת אי-התאמה, ולכן הם מאמצים גישה מתגוננת

 

 

פרפקציוניזם ודחיינות

תארו לעצמכם מעצב גרפי המטיל ספק ביכולותיו המקצועיות. הוא דוחה משימות, מבטיח לעצמו לנסות מאוחר יותר ושוקע במעגל דחיינות שקשה לשבור.

הקשר בין פרפקציוניזם ודחיינות הוא חזק ומעגלי: פרפקציוניסטים נוטים לדחות משימות עקב ציפיות או מטרות לא ריאליות שהציבו לעצמם. במקביל, ככל שהמשימות נדחות והלחץ מתגבר, הדחיינות מזינה בחזרה את הפרפקציוניזם – מתוך תחושת חוסר שליטה ורצון “לתקן את המצב”, נוצר אפילו צורך להעלות את הרף, שמלכתחילה היה גבוה במיוחד, וזה מקשה עוד יותר על התחלת או השלמת המשימות.

 

תסמינים ותוצאות של דחיינות הנובעת מפרפקציוניזם

התסמינים העיקריים בקשר שבין פרפקציוניזם ודחיינות הם קושי להתחיל משימות, תיקונים חוזרים ונשנים וחשיבה דיכוטומית בסגנון של “הכל או כלום”, והתוצאה? המשימות נערמות, תחושת התסכול גוברת והביטחון העצמי מתערער.

 

איך לשבור את המעגל של פרפקציוניזם ודחיינות?

כדי להתמודד עם דחיינות הנובעת מפרפקציוניזם, הבינו שגם פעולה קטנה היא התקדמות, וכשתקפצו למים –  המומנטום אולי ייקח אתכם אפילו רחוק משציפיתם. במהלך הדרך, זכרו להתמקד בתהליך, ולא רק בתוצאה.

 

פרפקציוניזם טיפול ודרכים להתמודדות

החדשות הטובות הן, שכשמדובר על פרפקציוניזם טיפול מותאם אישית יכול להוביל לשינוי משמעותי. הטיפול שם דגש על זיהוי הגורמים להתנהגות הפרפקציוניסטית ועל פיתוח אסטרטגיות להקלה על התסמינים ולשיפור איכות החיים.

 

בין שיטות הטיפול בפרפקציוניזם הנפוצות ניתן למצוא:

 

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): מסייע לפרפקציוניסטים להבין ששלמות אינה הכרחית ושטעויות הן חלק מתהליך הלמידה

 

• טיפול בהיפנוזה: מטפל בדפוסי חשיבה דיכוטומיים של “הכל או כלום” ומאפשר לקבל טעויות יותר בקלות

 

• טיפול משפחתי מערכתי: מזהה דינמיקות משפחתיות המעוררות פרפקציוניזם במטרה להפחית את דפוסי ההתנהגות הבעיתיים

 

 

טיפים לניהול אישי של פרפקציוניזם

להלן מספר דרכים שיסייעו לכם להפחית את השפעותיה של תכונה זו:

 

• הכנת רשימת יתרונות וחסרונות של פרפקציוניזם ושימוש בה לאיזון החשיבה ברגעי הלחץ

 

• הגדרת יעדים ריאליים וברורים שיאפשרו תחושת הישג

 

• מיקוד האנרגיה בתהליך העבודה עצמו – ולא רק בתוצאה

 

• הגדרת גבולות זמן קצובים כדי למנוע השקעת יתר במשימות

 

• חלוקת משימות מורכבות לשלבים קטנים ונגישים להתמודדות

 

• השקעה במהות הפרטים במקום בליטושים ובתיקונים אינסופיים

 

• הפנמת העובדה שטעויות הן בלתי נמנעות ומהוות חלק מהצמיחה האישית

 

• עידוד דיבור עצמי חיובי – גם במצבים מאתגרים

 

• הקדשת זמן לתחביבים מהנים שאינם כרוכים בדרישה להצטיינות

 

• תרגול מיינדפולנס להפחתת הלחץ והגברת המודעות העצמית

 

שימוש בכלים אלו יסייע לכם בהפחתת השפעות הפרפקציוניזם, בשיפור איכות החיים ובהגעה לתחושת איזון נפשי.

 

לסיכום, פרפקציוניזם משפיע על תחומים רבים בחיינו – לעיתים כהשראה למצוינות ולעיתים כגורם לתחושות תסכול וחוסר סיפוק. מצד אחד, הוא מעודד הישגים ומחויבות, אך מצד שני הוא עלול להפוך לנטל רגשי ולהכניס את הפרפקציוניסט למעגל בלתי נגמר של ביקורת עצמית.

חשוב לזכור, כי פרפקציוניזם הוא אינו רק שאיפה להצלחה, אלא לעיתים קרובות הוא מנגנון להימנעות מכישלון. כך, במקום להתמקד בתוצאה “המושלמת”, פרפקציוניסטים עלולים לפספס את הערך שבתהליך – הלמידה, ההתפתחות והצמיחה מהטעויות. ניהול נכון שלו, בין אם באמצעות טיפול מקצועי, כלים מעשיים או תמיכה מהסביבה, יכול להפוך אותו ממכשול למנוף לשיפור איכות החיים ושגשוג אישי ומקצועי.

 

 

References

Bethany, J. “How are Perfectionism and Anxiety Connected?”. Healthline.

Brennan, D. “How to Overcome Perfectionism”. WebMD.

Brognano. A. “Perfectionism & Procrastination: Understanding the Connection”. Choosing Therapy.

Carmen I.T et al. “Genetic and Environmental Contributions Perfectionism and its Common Factors”. ScienceDirects.

Clarke, J. “How to deal with Perfectionism in Relationships?”. Verywell Mind.

Flurry, G. “Steve Jobs and his Burning Passion to be Perfect”. The Trumpet.

Marney, A. White. “7 Steps to Overcome Perfectionism”, PsychCentral.

“Need for Perfection”, BeyondOCD.ORG.

“Obsesseive-Compulsive Disorder (OCD)”, Mayo Clinic.

“Perfectionism”, APA Dictionary of Psychology. American Psychological Association.