דלג לתוכן 
פלישת רוסיה לאוקראינה: האם רוסיה באמת תפלוש לאוקראינה?
כוחות רוסיים מתגודדים לאורך גבולות אוקראינה ומאיימים לפלוש. פלישה רוסית לאוקראינה יכולה לשנות סדרי עולם אותם ביקש המערב לבנות מאז סיום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945. מאז שנת 2014, לאחר שסיפחה אליה רוסיה את חצי האי קרים, נמצאות רוסיה ואוקראינה במצב מלחמה.
אמי נולדה בעיר צ’רנוביץ’, בירת חבל בוקובינה במערב אוקראינה, והיא תמיד מספרת לי עד כמה המקום יפהפה. אחרי הכל, העיר שוכנת על גדות נהר הפרוט, אז בהחלט אפשר להבין. מתוך הקירבה האישית, בשילוב העניין בהיסטוריה ואקטואליה, החלטתי לחקור לעומק את הנושא, ולהגיש לכם, הקוראים, קיצור של האירועים המרכזיים שבין המדינות מאז הקמת אוקראינה בשנת 1991, ועד לימים אלו, בהם גוברת המתיחות. בכתבה אסקור את ההיסטוריה, את ההווה, ואנסה לענות על השאלה הגדולה: האם רוסיה באמת מסוגלת לפלוש לאוקראינה?
רוסיה ואוקראינה: סכסוך היסטורי ומהפכת הכבוד
לאחר פירוק בריה”מ בשנת 1991 והקמת אוקראינה, מתאפיינים היחסים בין רוסיה לאוקראינה בתקופות רבות של מתחים ועוינות מוחלטת. מאז הקמתה נאבקת אוקראינה בשחיתות ומנסה לגשר על מחלוקות פנימיות עמוקות הנובעות בין היתר מכך שהאזור המערבי שלה תומך בד”כ בשיתופי פעולה עם מערב אירופה, ואילו האזור המזרחי מעדיף קשרים הדוקים עם רוסיה. בתחילת דרכה, שאיפת הממשל האוקראיני הייתה הבטחת ריבונות ועצמאות. לאחר מכן, מדיניות החוץ של אוקראינה התאפיינה בשאיפה לאיזון שיתופי הפעולה של המדינה עם האיחוד האירופי ועם רוסיה.
בפברואר 2014, המתיחות בין אוקראינה לרוסיה הגיעה לשיאה. מפגינים אלימים הדיחו את נשיאה הפרו-רוסי של אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ’, במה שמכונה “מהפכת הכבוד”. הסיבה לכך הייתה סירובו לחתום על איחוד פוליטי והסכם סחר חופשי של אוקראינה עם האיחוד האירופי. הסכם מסוג זה מנוגד לאינטרס של רוסיה, כיוון שהוא עשוי לקרב לגבולותיה את מדינות המערב וליצור “חומה מערבית” בגבולותיה. מאז בוצעה “מהפכת הכבוד”, גברו המתחים בין רוסיה לאוקראינה.
מה הסיפור של סיפוח חצי האי קרים ואזור דונבאס?
כמחווה של רצון טוב לציון השנה ה-300 לאיחודה של אוקראינה עם רוסיה, הוכרז חצי האי קרים בשנת 1954 כחלק מהרפובליקה האוקראינית. עת פורקה בריה”מ בשנת 1991, הפך חצי האי קרים לחלק מאוקראינה. בערך באותו הזמן בו התרחשה “מהפכת הכבוד”, ניצלה רוסיה את עמדתה הפגיעה של אוקראינה בכל הקשור להגנה עצמית עקב חוסר מוכנות של הממשל והצבא והתרכזות בעניינים פנימיים, וסיפחה אליה בכוח את חצי האי קרים.
בעקבות “מהפכת הכבוד”, עבר פוטין מיד לאזור דונבאס הנמצא במזרח אוקראינה ומהווה עבורה עמדה אסטרטגית כלכלית. אזור דונבאס מתאפיין ברוב אתני רוסי, ועד תחילת 2020 נהרגו במלחמה בדונבאס יותר מ-14 אלף בני אדם, דבר שהוביל לסנקציות של מדינות המערב על רוסיה. בניגוד לעמדתה עם חצי האי קרים, רוסיה ממשיכה להכחיש את מעורבותה בסכסוך דונבאס. במהלך 2021, הגבירה את המתיחות בין המדינות הצטברות כוחות צבאיים רוסיים על גבולות אוקראינה.
מה קורה בימים אלו בין רוסיה לאוקראינה?
בחודשים האחרונים הציבה רוסיה לאורך הגבול עם אוקראינה מעל למאה אלף חיילים וכמו כן הוסיפה מערכות שריון וטילים. פוטין רואה בהרחבת הברית של מדינות המערב למזרח אירופה ולמדינות הבלטיות איום ישיר על ביטחון רוסיה, והרעיון לפיו אוקראינה מתקרבת לנאט”ו הוא קו אדום קיומי מבחינתו. בעבר, הבטיחו מנהיגי המערב כי נאט”ו לא תתרחב לכיוון גבולות רוסיה. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אמר: “לא סנטימטר אחד למזרח, אמרו לנו בשנות התשעים. הם רימו אותנו”.
מדוע פוטין רוצה לתקוף את אוקראינה? ומה הקשר של ארה"ב?
פוטין רואה באוקראינה כחלק מתחום ההשפעה של רוסיה, הוא רואה בה טריטוריה, ולא מדינה עצמאית. דומה כי יש לפוטין תחושת בעלות על אוקראינה, וסביר להניח שתחושה זו דחפה את הקרמלין לנסות ולחסום את הצטרפותה של אוקראינה לאיחוד האירופי ולנאט”ו.
מדינות המערב הטילו סנקציות פוליטיות ופיננסיות נגד רוסיה, בעלות בריתה ושותפיה הפוטנציאליים, וזאת בגין הטענה להתערבותה בבחירות לנשיאות ארה”ב בשנת 2020 יחד עם מתקפת סייבר ענקית נגד כ-18,000 עובדי מדינה אמריקאיים. פוטין משתמש באוקראינה כמנוף למעצמות המערב במטרה להסיר את הסנקציות שלהן. מתקפה רוסית על אוקראינה עשויה לעורר שיחות דיפלומטיות נוספות העלולות להוביל לוויתורים על הסנקציות הללו. גם אם לא תתרחש פלישה מלאה של רוסיה לאוקראינה, פוטין עשוי לחדש את הלחימה בין הצבא האוקראיני לבין בדלנים הנתמכים ע”י רוסיה במזרח אוקראינה.
תמיכתה של ארה"ב באוקראינה
התוקפנות הצבאית של רוסיה בדונבאס וסיפוח קרים גרמו להתגברות התמיכה הציבורית בנטיותיה המערביות של אוקראינה. ממשלת אוקראינה הודיעה שהיא תגיש בקשה לחברות באיחוד האירופי בשנת 2022, ויש לה גם שאיפות להצטרף לנאט”ו. נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, שעלה לשלטון בשנת 2019, פועל במצע של אנטי שחיתות, התחדשות כלכלית ושלום באזור דונבאס. במילים אחרות, אוקראינה רוצה להצטרף למערב.
החל משנת 2009, תומכת ארה”ב בהצעה של אוקראינה להצטרף לנאט”ו, כיוון שעמדתה היא תמיכה בהצלחת אוקראינה למעבר לדמוקרטיה וכלכלת שוק משגשגת. לארה”ב ואוקראינה יחסים ידידותיים, וזאת בנוסף לכך שאוקראינה מהווה עבורה יעד אסטרטגי בכל הנוגע לעימות התודעתי בין המעצמות הגדולות. ארה”ב מסייעת לאוקראינה מבחינה צבאית באמצעות העברת כספים, ובימים אלו העמידה ארה”ב אלפי חיילים בכוננות גבוהה למקרה שרוסיה תחליט לפלוש לאוקראינה. תמיכה צבאית באוקראינה וסנקציות פוליטיות וכלכליות הן דרכים בהן תוכל ארה”ב להבהיר לרוסיה שיהיו השלכות לפלישתה לאוקראינה. נשיא ארה”ב, ג’ו ביידן, אמר: “אם רוסיה פולשת, זה יכול להיות הדבר המשמעותי ביותר שהתרחש בעולם מאז מלחמת העולם השנייה”, ובכך הבהיר את עמדתה של ממשלת ארה”ב.
האם רוסיה באמת יכולה לפלוש לאוקראינה?
באמצע חודש ינואר השנה (2020), החלה רוסיה להעביר חיילים רוסיים לבלארוס, שהיא מדינה הגובלת ברוסיה ובאוקראינה. המטרה הייתה ביצוע תרגילים צבאיים משותפים בפברואר. פוטין פרסם דרישות ביטחוניות של רוסיה לארה”ב כתנאי למשיכת הכוחות בחזרה. הרשימה הזו כוללת איסור על הצטרפותה של אוקראינה לנאט”ו, והסכמה כי נאט”ו תסיר חיילים ונשק בחלק גדול ממזרח אירופה הקרוב גיאוגרפית לרוסיה.
כפי שכבר כתבתי, בשנת 2014 פוטין סיפח אל רוסיה את חצי האי קרים. דבר זה מהווה תקדים בכל הנוגע ליחסים בין שתי המדינות, ומצביע על כך שפוטין מסוגל גם הפעם להוציא לפועל את האיומים שלו ולפלוש לאוקראינה. על אף שפעולה כזו תעלה בקנה אחד עם פרובוקציות מסוכנות אחרות שנקט פוטין, היא תיחשב לפעולה נועזת ונמהרת, כך שלדעתי רוב הסיכויים הם שלא תתבצע פלישה מלאה של רוסיה לאוקראינה. אם בכל זאת יחליט פוטין לפתוח בפלישה נוספת לאוקראינה, על ארה”ב יהיה להוביל תגובה חזקה במטרה לשמור על האינטרסים המערביים במזרח.
